"שילוח בין לאומי בגבעת אלה"

היו שני שכנים, האחד רופא במקצועו, והשני חשמלאי. שני השכנים חיו בחיי שכנות נעימה ומלבלבת, עד שהגיע היום בו מערכת הביוב המשותפת נסתמה. הסיבה לסתימה היתה ריבוי בשמנים. מאחר והשכנים השותפים לקו הביוב החליטו שאינם מתקנים את הסתימה בביוב במשותף, אלא השכן החשמלאי יעשה מערכת נפרדת לביתו - השותפות ביניהם הסתיימה. היות והחשמלאי הינו בעל מקצוע העובד יום יום ומשתמש בידע וכלים קיימים, החליט לבנות קו עצמאי פרטי לעצמו. הרופא שאינו בקי בתחום זה, מצא את עצמו חסר אונים ולאחר התייעצות עם אישתו, החליט להזמין אינסטלטור על מנת לקבל הצעת מחיר. לאחר התקשרות עם הנל, הגיע גבריאל האינסטלטור, והעניק חוות דעת מקצועית לרופא הנחמד והקים לו מערכת אינסטלציה חדשה בסך 12 אלף שח. לאחר סיום העבודה, הגיע החשמלאי השכן ושאל: נו כמה עלה לך? ענה לו הרופא התמים 12 אלף שח שבהם קיבלתי מערכת ביוב חדשה וגדולה של 6 צול ולא 4 צול כפי שאתה עשית לבד. מכאן שמח החשמלאי כי חסך לעצמו כסף רב. לאחר שלושה חודשים הגיע ערב חג פסח ולפתע נוצרה סתימה קשה לחשמלאי, מצא עצמו חסר אונים עם ריחות ביוב נוראים שהתערבבו יחד עם מאכלי החג. לאור הסיבה שהיו אורחים בביתו הזמין החשמלאי ביובית לפתיחת הסתימה, ושילם על כך 2000 ₪ כי היה זה ערב חג. מאחר ושילם סכום זה, הבין מייד כי מערכת הביוב הקטנה שהתקין לעצמו גרמה ותגרום לנזקים נוספים. החליט לקרוא לחברו האינסטלטור לקבל ייעוץ מה עליו לעשות על מנת לא להגיע למצב דומה. הציע האינסטלאטור מייד כי יש להחליף במקום צינור ה4 צול, לצינור 6 צול ומייד נזכר ברופא שסיפר לו באותו ערב ששילם לאינסטלטור בעבור צינור 6 צול שהתקין האינסטלטור בביתו של הרופא. הרופא,מאחר ושמע את הסיפור מהחשמלאי, סיפר לאישתו את הצער שהשכן שלו עבר, ומכאן אישתו של הרופא שיבחה את בעלה בהחלטתו על החלפת הצינור ל 6 צול ולא ל 4 כפי שהשכן ביצע ושילם על כך ביוקר.   כל בעל מקצוע באשר הוא-מכובד חשמלאי יעבוד כחשמלאי, רופא ישאר רופא, אינסטלטור יישאר אינסטלטור, ביובית תישאר ביובית.

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

המצרך הכי חשוב לכל עסק הוא פרסום באמצעות פליירים כרטיסי ביקור מגנטים וכו'. פרסום באמצעות בית דפוס הוא זול, פשוט וקולע בדיוק לאזור בו תרצו להתפרסם. ידועה העובדה כי אנשים אינם מגיבים באופן ישיר לפרסום. נסו לבדוק את זה אפילו על עצמכם- כמה זמן עבר מרגע שראיתם פרסום כלשהו עד שביצעתם קניה בתחומים שונים: מעדן חלב חדש, ספר, מכונית.... כאשר אנחנו בוחרים גלויה כרטיס ברכה הזמנות לאירועים וכדומה, אנו שמים לב לפרטים הקטנים אשר באמצעותם אנחנו מתכוונים להעביר את המסר. איכות הנייר גלויה, הגודל ,הלוגו, גרפיקה, סיסמה קליטה,צבע שמושך את העין- כל הפרטים הקטנים האלה הופכים לגדולים כאשר הם מגיעים ללקוח אשר בעצם אמור להתעניין בעסק שלנו.  העין שלנו קולטת מיד מתויג בתאי המוח הרלוונטיים. פרסום שיצא אל השוק אינו נעלם, הוא חי לעתים בזיכרון הרבה אחרי שהפלייר הספציפי נזרק לפח. לכן אפילו שלא השתמשתם מיד במידע שראיתם, הוא יבוא לידי ביטוי ברגע שיקבל גירוי שיזכיר לו את המידע שנקלט קודם לכן. מסיבה זו, ככל שתפרסמו במדיה רחבה יותר, כך יגיע המידע החוצה לאנשים רבים יותר, שאכן ישתמשו בו.  פרסום אינו הולך לאיבוד, ואין להסתכל עליו כעל זריקת כסף לפח. לעולם אינכם יכולים לדעת מתי ולידי מי הוא הגיע... ביכולתכם לשפר משמעותית את אחוזי הפניות אליכם מפרסום באמצעות בחירה נכונה של בית הדפוס אשר באמצעותו הינכם מעוניינים להתפרסם.