"צילומי הריון בסטודיו בגבעת אבני"

רוצים להתפנק בתוספת חדר או הרחבת סלון או  לשדרג את המטבח העתיק שלכם? או שבכלל המשפחה התרחבה?!  לפני שמוצאים את השקל הראשון דבר חשוב זה להחתים את השכנים. לצורך הסכמתם בתהליך. אחרי שכולם הסכימו לכך. ולא היה התנגדות. (למנוע תביעות משפטיות). טיפ: להבטיח לדיירי הבניין פוליש מקצועי ניקיון יסודי לבנין. שלב א: הולכים לאדריכל מומלץ שמזיז עניינם. ומתכננים איתו את חלומכם.  אדריכל טוב יעדכן אתכם בתהליך לצורך קבלת היתר בעירייה. 1.  מהנדס מומלץ שיכין את התוכנית לקבלן שיפוצים. 2. מעבדת בטון זו חברה שבודקת את טיב הבטון שיצקתם. 3. צילומי התוכניות הבניין בדרך כלל 8 עותקים. 4. מטמנת פסולת בניה לצורך התחיבות לפינוי הפסולת בניה ע" מכולה. 5. אגרות בניה והיטלי פיתוח. (עירייה תאגיד מים) 6. היטל השבחה אם יש.  הדירה שלכם שווה יותר תשלמו על זה. (לא תמיד) 7. מכתבים לשכנים אם יש צורך. במקרה שלא הצלחתם להחתים את כולם. 8. מודד מוסמך – לבניה בקרקע / עמודים. הכנת תשריט מגרש. 9.  אישור כבאות אש – לבניה בגג. 10. אישור תשתיות – תאגיד מים. 11. הקלות וחריגות בניה – פרסום בעיתונות 12.  היטל השבחה 13. מכתבים לכל דיירי הבניין /  החלקה 14. פיקדון עד גמר הבניה. חייבים להמציא:  דף חתימות שכנים, אישור לבניה – בעלי דירות דף חתימות שכנים, אישור לשימוש בשטח ציבורי – בעלי דירות צילום עמוד ראשון מתוך חוזה רכישת הדירה לבניה בגג – תשריט הוכחת בעלות צילום חוזה חכירה של מנהל מקרקע ישראל / אישור טאבו לנכס. בהצלחה.    

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

בשנים האחרונות גדלה והתפתחה תעשיית מצלמות האבטחה בעולם כולו וכן גם בישראל. אין כמעט אזור או שטח שלא מצולם יום יום שעה שעה ומתעד את כל הנעשה סביבו. היתרון הגדול שיש בזה הוא שכמעט כל דבר מתועד ומצולם בכל שעה ביום,לדוגמא גניבות,פריצות לבתים או עסקים,מעשי שוד, קטטות או מריבות בין בני נוער ובכלל וכן הלאה על זו הדרך. המון בתי אב בישראל ובתי עסק התקינו בבתיהם או בבית העסק שלהם מצלמות אבטחה שיתעדו כל ניסיון פריצה או גניבה כלשהיא משטחם הפרטי ותוכל לעמוד כראיה והוכחה בבית משפט . בשנים האחרונות נתפסו מאות עבריינים ופושעים בזכות מצלמות האבטחה שמותקנות כמעט בכל פינה, היו גם לא מעט מקרים של  פרשיות אונס,רצח או פשיעה כזו או אחרת שנפתרו ובאו כל מקומן בזכות תיעוד של מצלמות אבטחה שהיו במקום ורק לאחר זמן נמצאו אותן הקלטות וחשפו את הרמת שהיתה נסתרת ונעלמת מחמת חוסר בראיות עד שבאו אותם צילומים ושפכו אור וסייעו לפתור פרשיות לא פתורות. הדעה הרווחת היום היא להגדיל ולהרחיב את המודעות הציבורית  לכל אחד להתקין באזור מגוריו ובסביבתו מצלמות שיתעדו את הנעשה סביבן וכן בבתי עסקים שכן, הדבר גם מרתיע מאוד וגורם לכל אדם זה או אחר שחושב לעשות מעשה כלשהוא שנוגד את החוק בצורה כזו או אחרת לחשוש ולחשוב פעמיים דווקא בגלל הידיעה שהוא וכל פעולותיו מצולמות ומונצחות במצלמות אבטחה. יש לציין גם שישנם בעלי בתים ובעלי עסקים שבחרו להתקין מצלמות דמה שלא באמת מצלמות או מקליטות משהו, הם רק נועדו להרתיע, מיותר לציין שגנב מתוחכם שכבר ״טיפס על כמה חלונות ופרץ כמה דלתות״ בטח שידע להבחין בין מצלמה אמיתית לבין מצלמת דמה לא אמיתית, ואולי הבחירה של אותו בעל עסק או בעל בית לחסוך ולקמץ בנושא כל כך חשוב עלולה לגרום גם לפריצות חוזרות ונשנות לביתו או למשרדו. לעניות דעתי עדיף שלכתחילה האדם יתקין מצלמות בצורה מבוקרת ומסודרת סביב מקומו ואז גם גורם לאדם זה או אחר שרצה לשים ידו על חפציו לחשוש, להירתע ולסוג מתוכניתו הרעה עוד לפני שבכלל התחיל לעשות מעשה... וכל זה נבע רק מאותן חשש ופחד שמא יצולם בשעת מעשה אסור כזה או אחר.