"סידור שולחנות לחתונה בקריית ארבע"

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

יום שטוף שמש הילדים בחופש אורחים ממלאים את הבית  הבעל מכין ארוחת צהריים על מנגל פחמים . . . כל התיאורים האלה  מתארים לנו משפחה נהדרת בגינה לתפארת, אבל כל גינה שקוראת לעצמה גינה לתפארת צריכה להתכבד גם בפרגולת עץ מהודרת שנותנת שלל יתרונות בגינה הפרטית של כל אחד מאיתנו. כשאנחנו מדברים על פרגולות או דק עץ אנחנו מדברים על חלק בלתי נפרד מהגינה שלנו, היא נותנת לנו צל על השולחן או בכלל על אזור הגינה, משמשת גם כרהיט לכל דבר שמשלים את אזור החצר או הגינה שלנו. ישנם המון סוגים של פרגולות, שעשויות מחומרים שונים ובעיצובים שונים. באופן כללי אפשר לחלק את נושא הפרגולות הביתיות  לפרגולות פתוחות וסגורות או מקורות, פרגולות עם עמודים ופרגולות תלויות. אצלנו בישראל אוהבים במיוחד פרגולות עומדות מרובעות, במבנה של סככה או סוכה. כאשר אני  חיפשתי בגוגל פרגולות בצפון קיבלתי שלל אפשרויות לבחירה, אבל בכל זאת בחרתי לבדוק ולחפש ושוב לבדוק את כל העניין מראשיתו ועד סופו ורק אז ניגשתי להזמין את בעל המקצוע שיתקין לי בפועל את הפרגולה בחצר. אותו בעל מקצוע שעבד אצלי טרח לחזור ולומר בסיום העבודה שאנשים נוטים להשקיע הכסף ומאמץ בסידור וטיפוח הבית אבל משום מה הם בדרך כלל נוטים לשכוח את הפרגולה שלהם מיותמת וגלמודה בחצר בלי לתת לה את הטיפול שלו היא זקוקה אף על פי שהטיפול הוא ממש בסיסי ולא קשה בכלל. אותו מתקין אמר לי שצריך לצבוע את העצים בשכבה או שתיים של לקה איכותית וכן אמר עוד שפרגולות שהצבעים שלהן טבעיים נשמרות לאורך זמן לעומת פרגולות שנצבעו בצבעים פשוטים ובהירים דוהות ומתקלפות במהירות. פרגולה מוצלחת היא פרגולה שתוכננה במקצועיות ונבנתה מחומרים וחלקים איכותיים וטובים. פרגולה שמלכתחילה נבנתה בצורה נכונה, בטיחותית ומתוחזקת כדי שתוכל לעמוד  לאורך זמן, פרגולה הינה תוספת יעילה ונהדרת לבית . ישנם המון תוספים ושידרוגים לפרגולות כמו אביזרי מתכת בצבעים שונים שמעטרים את הפרגולה ומוסיפים לה המון יופי, אפשר לפרוס מעל הפרגולה גם ציליה המשמשת להצללה בימי הקיץ החמים, אפשר לפרוס על הפרגולה בריזנט איכותי למניעת חדירת הגשמים בימי החורף,וכן יכולה הפרגולה לשמש גם כסוכה לחג הסוכות כאשר כבר לכתחילה מבקשים מהמתקין שיניח לטות מלמעלה לפרגולה וכך בחג הסוכות כל שנשאר הוא רק להניח את הסכך מעל הלטות.  

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.