"ניתוחי פלסטיים בשדות מיכה"

המרכז הרפואי בני ציון רכש לאחרונה סורק CT חדש ומתקדם, מתוצרת חברת סימנס, מסוג SOMATOM Definition Flash, הנחשב לסורק המתקדם ביותר הקיים כיום בישראל ובעל יתרונות בולטים במהירות סריקה, הפחתת קרינה ואפליקציות מתקדמות לעומת סורקים אחרים "במכשיר CT רגיל קיימת שפופרת המייצרת קרני רנטגן החודרות דרך הגוף של הנבדק. מול השפופרת ממוקמת מערכת גלאים הקולטת את הקרינה שעברה דרך הגוף ומערכת ממוחשבת המייצרת ממידע זה תמונה, בדומה לצילום רנטגן רגיל",  אומרת מנהלת מכון הדימות במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר תמר גספר,  ומוסיפה, כי, "הבדיקה צריכה להתבצע תוך עצירת נשימה וללא כל תזוזה של הנבדק כדי שתתקבל תוצאה טכנית טובה ולכן בדיקות בילדים ותינוקות מבוצעות לרוב תחת טשטוש או הרדמה. לעיתים יש צורך לחזור על הסריקה אם הייתה תזוזה או נשימה של הנבדק,  דבר החושף אותו לקרינה כפולה".   לתמיכה וסיוע בשלל תחומי הבריאות הכנסו לפורומים רפואיים באתר שאל את הרופא. פורטל רפואה מתקדם וייחודי.   ייחודו של הסורק שהותקן במרכז הרפואי בני ציון, הוא הימצאותן של שתי שפופרות מול שני מערכי גלאים, המאפשרים סריקה במהירות גבוהה יותר מכל סורק אחר. מהירות סריקה כזו, מאפשרת ביצוע בדיקות איכותיות, ברמות קרינה נמוכות,  גם בנבדקים שאינם משתפים פעולה או שאינם מסוגלים לעצור את הנשימה (כמו קשישים, ילדים, תינוקות...).   בין הבדיקות שניתן יהיה לבצע באמצעות סורק CT החדש והמתקדם במרכז הרפואי בני ציון, נמנים לדבריה של ד"ר תמר גספר,  "גם סריקות בילדים בפחות משניה אחת, עם רמת קרינה נמוכה ביותר וזאת ללא כל צורך בהרדמה. בנבדקים קשישים ובחולים קשים, הבדיקות מבוצעות ללא עצירת נשימה ובזמן קצר ביותר (1-2 שניות). כמו כן, הסורק מאפשר ביצוע מגוון בדיקות ב-30-50% פחות קרינה בהשוואה לסורקים רגילים, בזכות הסריקה המהירה ומערך הגלאים המשוכלל."   בנוסף, אומרת ד"ר גספר בהתייחסה לסורק CT החדש והמתקדם שהותקן בביה"ח, "סריקה עם שתי שפופרות, מאפשרת ביצוע אפליקציות ייחודיות המתקבלות בעזרת סריקה ברמות אנרגיה שונות (Dual energy), כל זאת ללא תוספת קרינה לנבדק. בשיטה זו ניתן לאפיין חומרים ספציפיים כגון: יוד, סידן, חומצה אורית וכ"ו, וכך להתקדם ממידע מורפולוגי למידע כמותי איכותי, שעוזר לרופא המטפל להחליט על הטיפול הנכון ואף לעקוב אחר התגובה אליו. לדוגמא- בנבדקים עם אבנים בדרכי השתן ניתן לאבחן את סוג האבן (אבנים מחומצה אורית לעומת אבנים מסוידות) וכך לוודא שהטיפול שמקבלים מתאים. דוגמא נוספת, מחלות מפרקים בהם שוקעים חומרים שונים במפרק, כדוגמת מחלת השיגדון (Gout), ניתן לזהות ספציפית ולכמת את המשקעים במפרקים וכך לעקוב אחרי תגובה לטיפול.   עוד מציינת ד"ר תמר גספר כי, "מהירות הסריקה הגבוהה של הסורק בשילוב עם הרזולוציה הטמפורלית (יכולת הקפאת התנועה) המעולה, מאפשרים ביצוע סריקות של הלב ("צנתור וירטואלי") במהירות רבה (פחות משנייה אחת), ברמת קרינה נמוכה ביותר ובכל קצב לב. כמו כן, בבדיקות של הלב וכלי הדם, המבוצעות עם הזרקת חומר ניגוד תוך וורידי, ניתן לרדת בכמות חומר הניגוד המוזרק, בזכות קיצור משך הסריקה, יתרון משמעותי בעיקר בנבדקים עם תפקוד כיליתי לקוי."     באדיבות אתר שאל את הרופא.

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.

ניתוחי ראש צוואר - מהם? ניתוחי ראש צוואר בחיפה ובמקומות אחרים נדרשים בנסיבות שונות, ובעיקר עקב גידולים שהינם שכיחים יחסית. במרבית המקרים הגידולים מגיעים מהריריות שמצויות בלוע, בגרון, בפה ובאף, וניתן לטפל בהם באמצעות כימותרפיה, קרינה או ניתוח להסרה.   אודות גידולים בלוע ובגרון כאמור, גידולים בראש ובצוואר מופיעים בין היתר בדרכי הנשימה העליונות ובעיקר בקרב אנשים מעשנים. מאידך, הנתונים מורים כי בשני העשורים האחרונים חלה עלייה בשכיחותה של תופעה זו, הן בישראל והן בכל העולם, וזאת למרות הירידה בשיעור המעשנים באוכלוסיה. הגורם המרכזי לגידולים אלו מסוג סרטן קשקשי הוא שתייה מרובה של אלכוהול, עישון סיגריות, וכמו כן נמצא כי הם קשורים לזנים ספציפיים של וירוס הפפילומה, המוכר לציבור ממחלת סרטן אחרת הפוגעת בצוואר הרחם של נשים. יחד עם זאת, במקרה של גידולי ראש צוואר ישנה דווקא שכיחות גבוהה יותר של גברים חולים, ונראה כי הדבר קשור בין היתר במספר גדול של פרטנרים ליחסי המין, דבר המוביל להידבקות בנגיף הפפילומה. על כל פנים, גידולים בלוע מופיעים בחלקה האחורי של הלשון ובאזור השקדים, כאשר לעיתים גם מופיעים כאבים שמקרינים לאוזניים או במהלך הבליעה. ואולם, במרבית המקרים הגידולים אינם מעוררים כאבים, ומה שמעיד על הימצאותם הוא היעדר סימטריה בשקדים, או הופעת תפיחות בחלק העליון של הצוואר.   ניתוחים או טיפולים אחרים? לאורך המאה העשרים נהוג היה לטפל בגידולים אלו רק באמצעות כריתה, כלומר ניתוח להסרת הגידול שהיה מוביל גם לפגיעה מהותית באזור הגופני, כמו למשל במיתרי הקול. ואולם, מחקרים שנערכו מצאו כי לעיתים קרובות ניתן להשיג תוצאות טובות ללא ניתוח אלא באמצעות כימותרפיה וטיפולי קרינה בלבד, מה שתרם כמובן לשימור האיבר. למעשה, יותר מתשעים אחוזים מהחולים מגיעים להחלמה באמצעות שילוב של כימו והקרנות, ללא צורך בניתוח שכרוך בשיקום ארוך ואף בנכות. מאידך, גם מי שעובר ניתוח יכול ליהנות כיום מהתפתחויות מרשימות בתחומי השיקום והתותבים ולחזור לתפקוד והחלמה טובים יותר.   מי מבצע את הניתוחים באזור הצפון ניתוחי ראש צוואר בחיפה  בוצעים על ידי רופאים מומחים בבתי החולים. אחת המובילות, הוותיקות והמוערכות שבהם היא פרופסור אילנה דואק, מומחית א.א.ג בתחום כירורגיה של ראש צוואר, ויושבת ראש איגוד הרופאים בענף זה. פרופסור דואק מהווה ללא ספק כתובת נכונה לייעוץ עבור ניתוחי ראש צוואר בחיפה, בהיותה מומחית בינלאומית המשמשת בתפקידים בכירים בבתי החולים לין וכרמל שבעיר. למידע נוסף על מומחיותה ומאמרים פרי עטה של פרופסור דואק, היכנס לקישור הבא למענה און-ליין בפורום גידולי ראש צוואר ולקישור הבא: http://www.ilana-doweck-ent.co.il/