"ניתוחי פלסטיים במשאבי שדה"

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.

קרינה לא עלול לפלוט רק המיקרוגל בבית שלכם אלא עפ"י תחקיר שהיה בכלבוטק, גם מיטות חשמליות פולטות קרינה ויש גם קרינה שעלולה להיווצר מרשת חשמל, משדרים ואנטנות, מחימום רצפתי, מרכב היברידי ומרשת סלולארית. קרינה היא אנרגיה בלתי נראית לעין הנעה בגלים ופולטת אנרגיה ברמות סיכון שונות לבני אדם. תלוי מהו מקור הקרינה מהו זמן ההיחשפות לה ומהי עוצמתה. קיימים היום מחקרים רבים המנסים לאתר את הקשר בין קרינה מסוכנת למחלת הסרטן. מהן סוגי הקרינה? סוגי הקרינה הידועים הם: קרינה מרשת סלולארית, קרינה מרשת החשמל, קרינה מגז ראדון, ממכשירים סלולאריים. קרינה מגלי רדיו של רשתות סלולאריות מסוגלות להסב נזק ומהוות סיכון כמו גם שימוש בסלולאר אותו אנו מצמידים לפנינו והקרינה איך לומר- חודרת ישר אלינו. בנוסף יש קרינה שנוצרת מרשתות חשמל היוצרים שדות חשמליים ושדות מגנטיים, לבני אדם יש סיכון מקרינה זו. קרינה מגז ראדון מסוכנת מאוד אם כי אנחנו לא ממש פוגשים את הגז פנים מול פנים. גז ראדון הוא גז הנוצר בעמקי האדמה ומשתחרר כלפי מעלה דרך סדקים ונקבוביות באדמה. בהיותו נבלע יחד עם עוד חומרים הוא איננו מזיק אך אם חלילה הוא מצטבר בבית, הוא עלול להוות סכנה גדולה. איך בודקים רמות של קרינה? הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן קבע רמת קרינה משדה חשמלי מגנטי   במדד של 2 מיליגאוס כרמה שיכולה חלילה להוות גורם אפשרי לסרטן לכן גם בארץ וגם בעולם בוצעו מיליוני מדידות כדי לזהות חלילה מדדים כאלה אולם התגלה כי רמת המיליגאוס באזורים רבים היא 0.4. יחד עם זאת מכיוון שהקרינה משדה חשמלי (אם אתם ממוקמים קרוב לרשת חשמל) מהווה סיכון יש דיירים ותושבים שמזמינים אנשי מקצוע שהוסמכו ע"י משרד האנרגיה ומודדים רמות של קרינה בבתים פרטיים, מקומות עבודה, מפעלים, בתי ספר וגנים כדי להבטיח שאין קרינה משמעותית במקום. שלב שני- דגימות למעבדה! באמצעות ציוד מתקדם נלקחות דגימות מאזורים מסוימים ונשלחות למעבדה שעומדת בתקנים מחמירים של מכון התקנים הישראלי וכל בדיקה נעשית בהתאם לנהלים המסוימים במעבדה. אם חלילה מתקבלים ממצאים חריגים ויש חשש לקיומו של שדה אלקטרומגנטי ברמות לא תקינות ומסוכנות, ישנן חברות המציעות פתרונות כדי למנוע קרינה זו מבני האדם באזור. גם מיקרוגל וסלולארי פולטים קרינה! הפעם הראשונה בה הבנו שהקרינה יכולה להיכנס אלינו הביתה באין מפריע, הייתה כאשר רכשנו מיקרוגל. רבות דובר על יעילות המכשיר, עד כמה הוא חוסך בזמן, עד כמה הוא יעיל ואיך הפשרנו וחיממנו עד היום ובזבזנו זמן יקר כאשר יש לנו מכשיר מהפכני כזה, שמכניסים אליו אוכל קפוא ואחרי 5 דקות הוא כבר מחומם ואיך לא חשבו על זה קודם. אחרי המיקרוגל התחילו לדבר לפני כמה שנים על מסוכנות הדיבור בסלולאר מהיבט של קרינה ולכן נחתו האוזניות כדי להפריד בין הקרינה לבין משתמשי הסלולאר. אם אתם רוצים לדעת אם יש בסביבתכם קרינה. אם המיקרוגל כבר לא תקין והוא פולט קרינה ואם יש קרינה מהסלולאר שלכם, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להזמין אנשי מקצוע מוסמכים שיעשו לכם בדיקת קרינה בבית. זה יעשה לכם חיים שקטים ובטוחים יותר. המאמר באדיבות האתר "בדיקת קרינה בקליק".

ניתוחי ראש צוואר - מהם? ניתוחי ראש צוואר בחיפה ובמקומות אחרים נדרשים בנסיבות שונות, ובעיקר עקב גידולים שהינם שכיחים יחסית. במרבית המקרים הגידולים מגיעים מהריריות שמצויות בלוע, בגרון, בפה ובאף, וניתן לטפל בהם באמצעות כימותרפיה, קרינה או ניתוח להסרה.   אודות גידולים בלוע ובגרון כאמור, גידולים בראש ובצוואר מופיעים בין היתר בדרכי הנשימה העליונות ובעיקר בקרב אנשים מעשנים. מאידך, הנתונים מורים כי בשני העשורים האחרונים חלה עלייה בשכיחותה של תופעה זו, הן בישראל והן בכל העולם, וזאת למרות הירידה בשיעור המעשנים באוכלוסיה. הגורם המרכזי לגידולים אלו מסוג סרטן קשקשי הוא שתייה מרובה של אלכוהול, עישון סיגריות, וכמו כן נמצא כי הם קשורים לזנים ספציפיים של וירוס הפפילומה, המוכר לציבור ממחלת סרטן אחרת הפוגעת בצוואר הרחם של נשים. יחד עם זאת, במקרה של גידולי ראש צוואר ישנה דווקא שכיחות גבוהה יותר של גברים חולים, ונראה כי הדבר קשור בין היתר במספר גדול של פרטנרים ליחסי המין, דבר המוביל להידבקות בנגיף הפפילומה. על כל פנים, גידולים בלוע מופיעים בחלקה האחורי של הלשון ובאזור השקדים, כאשר לעיתים גם מופיעים כאבים שמקרינים לאוזניים או במהלך הבליעה. ואולם, במרבית המקרים הגידולים אינם מעוררים כאבים, ומה שמעיד על הימצאותם הוא היעדר סימטריה בשקדים, או הופעת תפיחות בחלק העליון של הצוואר.   ניתוחים או טיפולים אחרים? לאורך המאה העשרים נהוג היה לטפל בגידולים אלו רק באמצעות כריתה, כלומר ניתוח להסרת הגידול שהיה מוביל גם לפגיעה מהותית באזור הגופני, כמו למשל במיתרי הקול. ואולם, מחקרים שנערכו מצאו כי לעיתים קרובות ניתן להשיג תוצאות טובות ללא ניתוח אלא באמצעות כימותרפיה וטיפולי קרינה בלבד, מה שתרם כמובן לשימור האיבר. למעשה, יותר מתשעים אחוזים מהחולים מגיעים להחלמה באמצעות שילוב של כימו והקרנות, ללא צורך בניתוח שכרוך בשיקום ארוך ואף בנכות. מאידך, גם מי שעובר ניתוח יכול ליהנות כיום מהתפתחויות מרשימות בתחומי השיקום והתותבים ולחזור לתפקוד והחלמה טובים יותר.   מי מבצע את הניתוחים באזור הצפון ניתוחי ראש צוואר בחיפה  בוצעים על ידי רופאים מומחים בבתי החולים. אחת המובילות, הוותיקות והמוערכות שבהם היא פרופסור אילנה דואק, מומחית א.א.ג בתחום כירורגיה של ראש צוואר, ויושבת ראש איגוד הרופאים בענף זה. פרופסור דואק מהווה ללא ספק כתובת נכונה לייעוץ עבור ניתוחי ראש צוואר בחיפה, בהיותה מומחית בינלאומית המשמשת בתפקידים בכירים בבתי החולים לין וכרמל שבעיר. למידע נוסף על מומחיותה ומאמרים פרי עטה של פרופסור דואק, היכנס לקישור הבא למענה און-ליין בפורום גידולי ראש צוואר ולקישור הבא: http://www.ilana-doweck-ent.co.il/