"ניתוחי פלסטיים בורד יריחו"

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.

חלומו של כל אדם מאז ומעולם היה לעוף. חלק מהמכורים לספורט הדהייה, כבר מצוידים בחליפות רחיפה המעניקות לכם תחושת ריחוף של ציפור, ממש חלק מהלהקה, כמה שיותר לעוף רחוק, לגעת בשמים ולנחות בבטחה. זה לא סרט של מדע בדיוני, זו המציאות של חובבי האקסטרים המרחף לסוגיו והם עושים את זה באדיקות ובהתמכרות כבר שנים ולא מסוגלים בלי לרחף. רוב בני האדם יש לומר, אלה שלא ממש מתים על דהייה בשמיים, כן היו רוצים להרגיש לפעמים קלילים וקופצניים, כאלה שיכולים לקפוץ ולהגיע ממקום למקום במהירות. זו תחושת הניידות המהירה, הזריזות, ההספק וחוסר הסבלנות שגם מאפיין את העידן הזה. אנשים רוצים הכול מהר, כאן ועכשיו ואם אפשר לרחף ממקום למקום אז למה לא? הטרנד העולמי שכבש את המפורסמים- מרחף בארץ... ה-HOVER BOARD הוא סוג של סקייטבורד בעל מנוע שמאפשר לך לתפוס תאוצה, יותר מאשר על כל סקייטבורד רגיל. התאוצה הזו יכולה גם להביא אותך למצב של ריחוף ממקום למקום, משום שההוברבורד קל משקל ויכול פשוט להעביר אותך מכאן לשם כמו "חבילה עוברת" בלי שתרגיש בכלל שעברת... השיגעון המופלא הזה תפס כל כך חזק בארה"ב וגם משווקים של HOVER BOARD בארץ מדווחים על עליה במכירות של כלי תחבורה, קטן זעיר וממזר שמזכיר לכל אחד את הסקטבורד של הילדות שלו, רק עם קפיצת מדרגה קטנה של מנוע בעל יכולות להניע אותך בקלי קלות. הכי כיף ובלתי צפוי.  השם הרשמי של ההוברבורד הוא "קורקינט חשמלי בעל מנגנון איזון עצמי" (SCOOTER) אבל הוברבורד זה סקייטבורד מעופף וזה השם שהודבק לספק רחפן ספק סקייטבורד הפופולארי הזה. איך בנוי ההוברבורד? ההוברבורד הקלאסי בנוי משני לוחות, אחד לכל רגל המחוברים לצמד גלגלים. צריך לעמוד עליו יציב ומאוזן, להוברבורד מנוע וחיישני צנועה שאמורים לווסת את התנועה של העומד עליו וכדי להניע אותו צריך לזוז קדימה, אחורה ולצדדים והוא זז בהתאם לתנועות הגוף. התנועה היא בעצם בהטיית הגוף והגלגלים כבר יסיעו אותך לאן שאתה צריך... לנסוע על הוורבורד או יותר נכון לרחף עליו, דורש תהליך למידה וגם כנראה כמה נפילות בדרך, אבל אלה שהצליחו לעשות את זה מדווחים על תחושה נפלאה של שליטה במרחב, תחושת ריחוף, משהו שהכי קרוב לאסטרונאוט...   HOVER BOARD מעולה בארץ! בארץ משווק הוברבורד של חברת HOVER BOARD המצויד בזוג מנועים חזקים.עם סוללת ליתיום חזקה של סמסונג (לא עופרת!!!). משווק בצבעים: שחור, אדום, כחול, כסוף, וזהב. אם אתם זקוקים לעוד מידע או פרטים על הוורבורד, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של הובי ניטרו ולהתעדכן.

ניתוחי ראש צוואר - מהם? ניתוחי ראש צוואר בחיפה ובמקומות אחרים נדרשים בנסיבות שונות, ובעיקר עקב גידולים שהינם שכיחים יחסית. במרבית המקרים הגידולים מגיעים מהריריות שמצויות בלוע, בגרון, בפה ובאף, וניתן לטפל בהם באמצעות כימותרפיה, קרינה או ניתוח להסרה.   אודות גידולים בלוע ובגרון כאמור, גידולים בראש ובצוואר מופיעים בין היתר בדרכי הנשימה העליונות ובעיקר בקרב אנשים מעשנים. מאידך, הנתונים מורים כי בשני העשורים האחרונים חלה עלייה בשכיחותה של תופעה זו, הן בישראל והן בכל העולם, וזאת למרות הירידה בשיעור המעשנים באוכלוסיה. הגורם המרכזי לגידולים אלו מסוג סרטן קשקשי הוא שתייה מרובה של אלכוהול, עישון סיגריות, וכמו כן נמצא כי הם קשורים לזנים ספציפיים של וירוס הפפילומה, המוכר לציבור ממחלת סרטן אחרת הפוגעת בצוואר הרחם של נשים. יחד עם זאת, במקרה של גידולי ראש צוואר ישנה דווקא שכיחות גבוהה יותר של גברים חולים, ונראה כי הדבר קשור בין היתר במספר גדול של פרטנרים ליחסי המין, דבר המוביל להידבקות בנגיף הפפילומה. על כל פנים, גידולים בלוע מופיעים בחלקה האחורי של הלשון ובאזור השקדים, כאשר לעיתים גם מופיעים כאבים שמקרינים לאוזניים או במהלך הבליעה. ואולם, במרבית המקרים הגידולים אינם מעוררים כאבים, ומה שמעיד על הימצאותם הוא היעדר סימטריה בשקדים, או הופעת תפיחות בחלק העליון של הצוואר.   ניתוחים או טיפולים אחרים? לאורך המאה העשרים נהוג היה לטפל בגידולים אלו רק באמצעות כריתה, כלומר ניתוח להסרת הגידול שהיה מוביל גם לפגיעה מהותית באזור הגופני, כמו למשל במיתרי הקול. ואולם, מחקרים שנערכו מצאו כי לעיתים קרובות ניתן להשיג תוצאות טובות ללא ניתוח אלא באמצעות כימותרפיה וטיפולי קרינה בלבד, מה שתרם כמובן לשימור האיבר. למעשה, יותר מתשעים אחוזים מהחולים מגיעים להחלמה באמצעות שילוב של כימו והקרנות, ללא צורך בניתוח שכרוך בשיקום ארוך ואף בנכות. מאידך, גם מי שעובר ניתוח יכול ליהנות כיום מהתפתחויות מרשימות בתחומי השיקום והתותבים ולחזור לתפקוד והחלמה טובים יותר.   מי מבצע את הניתוחים באזור הצפון ניתוחי ראש צוואר בחיפה  בוצעים על ידי רופאים מומחים בבתי החולים. אחת המובילות, הוותיקות והמוערכות שבהם היא פרופסור אילנה דואק, מומחית א.א.ג בתחום כירורגיה של ראש צוואר, ויושבת ראש איגוד הרופאים בענף זה. פרופסור דואק מהווה ללא ספק כתובת נכונה לייעוץ עבור ניתוחי ראש צוואר בחיפה, בהיותה מומחית בינלאומית המשמשת בתפקידים בכירים בבתי החולים לין וכרמל שבעיר. למידע נוסף על מומחיותה ומאמרים פרי עטה של פרופסור דואק, היכנס לקישור הבא למענה און-ליין בפורום גידולי ראש צוואר ולקישור הבא: http://www.ilana-doweck-ent.co.il/