"חברות יעוץ באלון הגליל"

היו שני שכנים, האחד רופא במקצועו, והשני חשמלאי. שני השכנים חיו בחיי שכנות נעימה ומלבלבת, עד שהגיע היום בו מערכת הביוב המשותפת נסתמה. הסיבה לסתימה היתה ריבוי בשמנים. מאחר והשכנים השותפים לקו הביוב החליטו שאינם מתקנים את הסתימה בביוב במשותף, אלא השכן החשמלאי יעשה מערכת נפרדת לביתו - השותפות ביניהם הסתיימה. היות והחשמלאי הינו בעל מקצוע העובד יום יום ומשתמש בידע וכלים קיימים, החליט לבנות קו עצמאי פרטי לעצמו. הרופא שאינו בקי בתחום זה, מצא את עצמו חסר אונים ולאחר התייעצות עם אישתו, החליט להזמין אינסטלטור על מנת לקבל הצעת מחיר. לאחר התקשרות עם הנל, הגיע גבריאל האינסטלטור, והעניק חוות דעת מקצועית לרופא הנחמד והקים לו מערכת אינסטלציה חדשה בסך 12 אלף שח. לאחר סיום העבודה, הגיע החשמלאי השכן ושאל: נו כמה עלה לך? ענה לו הרופא התמים 12 אלף שח שבהם קיבלתי מערכת ביוב חדשה וגדולה של 6 צול ולא 4 צול כפי שאתה עשית לבד. מכאן שמח החשמלאי כי חסך לעצמו כסף רב. לאחר שלושה חודשים הגיע ערב חג פסח ולפתע נוצרה סתימה קשה לחשמלאי, מצא עצמו חסר אונים עם ריחות ביוב נוראים שהתערבבו יחד עם מאכלי החג. לאור הסיבה שהיו אורחים בביתו הזמין החשמלאי ביובית לפתיחת הסתימה, ושילם על כך 2000 ₪ כי היה זה ערב חג. מאחר ושילם סכום זה, הבין מייד כי מערכת הביוב הקטנה שהתקין לעצמו גרמה ותגרום לנזקים נוספים. החליט לקרוא לחברו האינסטלטור לקבל ייעוץ מה עליו לעשות על מנת לא להגיע למצב דומה. הציע האינסטלאטור מייד כי יש להחליף במקום צינור ה4 צול, לצינור 6 צול ומייד נזכר ברופא שסיפר לו באותו ערב ששילם לאינסטלטור בעבור צינור 6 צול שהתקין האינסטלטור בביתו של הרופא. הרופא,מאחר ושמע את הסיפור מהחשמלאי, סיפר לאישתו את הצער שהשכן שלו עבר, ומכאן אישתו של הרופא שיבחה את בעלה בהחלטתו על החלפת הצינור ל 6 צול ולא ל 4 כפי שהשכן ביצע ושילם על כך ביוקר.   כל בעל מקצוע באשר הוא-מכובד חשמלאי יעבוד כחשמלאי, רופא ישאר רופא, אינסטלטור יישאר אינסטלטור, ביובית תישאר ביובית.

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

כל אחד מאיתנו בזמן ובמקום מסוים בחיים זכה להיפגש עם מנה עיקרית,עשירה בתוספות וסלטים עם לחם חם ועוד המון דברים טובים שתקצר היריעה מלהכיל אותם... אני מדבר בדיוק על מנת קייטרינג שמופיעה בדרך כלל באירועים מסוימים כמו ברית משפחתית או בת מצווה ''למשפחה בלבד'', או אולי אזכרה או טקס סיום בעבודה או פגישת מחזור... מניתי כאן את מקצת הדרכים בהם אנו יכולים לפגוש מן מנה שכזו, ישנם עוד רבים וטובים. כשאני מדבר על קייטרינג אני מדבר על סלטים חיים או מבושלים, קצוצים או פרוסים, חתוכים היטב בצורה יסודית שתקסים את העין כבר במבט ראשון... כשאני מדבר על קייטרינג אני מדבר על תוספות עסיסיות, אורז לבן שמגיע ''אחד אחד'',תפוחי אדמה אפויים בתנור שחומים ומטובלים היטב, או פשטידה מיוחדת שמזכירה לך איך לא את הבית של אמא... הריחות והניחוחות המוכרים. ועכשיו נתייחס למנה העיקרית שכולנו אוהבים שתופיע בדרך כלל בצורת כרעיים אפויות בתנור או חזה עוף הידוע בכינויו הישראלי ''שניצל'', אבל כשהוא מגיע במנת קייטרינג הוא יגיע כמעט תמיד עם ציפוי פרורי לחם אבל עם שומשום,כן זה הטעם האהוב הידוע והמוכר לכולנו אבל איך לומר יחד עם זאת הוא לא נמאס אף פעם.   דבר שחיבר אותי מאוד לאהבת האוכל המוכן שאפשר גם להביא הביתה הוא מפגש שהיה לי עם מסעדה שמוכרת אוכל מוכן באזור הגליל אני אקרא לזה קייטרינג בצפון נכנסתי לאותו קייטרינג ואני חייב לציין שפשוט נעתקו המילים מפי, אותם תיאורים שכתבתי למעלה הם אותם חוויות שעברתי באותה ארוחה שזה גם המקום לציין שהיו איתי עוד כמה וכמה סועדים שגם הם היו נלהבים ולא הצטערו שהם לא תושבי הצפון כדי לחזור ולהיפגש שוב בקייטרינג בצפון, אחד הסועדים שנכח באותה הסעודה לקח לו גם אוכל הביתה כדי לשתף את שאר בני הבית .