"השתלת קרנית בעידן"

עידן מצלמות האבטחה היום אנחנו חיים בעידן בו הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לתקשר ולפקח על כל מה שקורה בחיים הפרטיים שלנו בבטחה. כיום המודעות לאבטחה עולה ותמיד תהיה מוגברת, על מנת שאנחנו נועל לקיים את חיינו אורח חיים בטוח ללא כל הפרעות או סכנה של פורצים או גנבים. כיום ישנם מגוון פתרונות של מצלמות אבטחה לבית או לעסק שלנו אשר יכולות להתממשק בקלות אל הפלאפון החכם שלנו, דרכו אנחנו יכולים לפקח בכל זמן נתון מה קורה בסביבה הפרטית שלנו. מצלמות אבטחה הינם דבר זמין בימינו ויכול להתאים לכל צרוך שנדרש. היום ניתן להזמין מצלמות אבטחה במגוון רשתות באינטרנט ובמחירים נוחים אשר יספקו את העבודה שאנו מעוניינים בה. כיום ניתן להציב אפילו מגוון מצלמות אבטחה אשר יודעות לקרוא אפליקציות בפלאפון החכם. כך נוכל לעבור ממצלמה למצלמה אחרת ולוודא שהכל מתנהל כהלכה בסביבה הפרטית שלנו. שליטה מלאה על הסביבה מצלמות אבטחה עוזרות לנו להיות במודעות ובשליטה מלאה על כל מה שקורה בסביבתנו גם כשאנחנו לא שם פיזית. הם משמשות אותנו כעיניים נוספות. אילו פספסנו רגעים באפשרות מצלמות האבטחה להקליט ולשמור את כל מה שהוקלט במהלך היום ויש באפשרותנו את היכולת לצפות בכל קטע שנבחר בכל זמן נתון שנבחר.  כיום ניתן גם להזמין מצלמות אבטחה מחברת אבטחה מוסמכת. עלינו לוודא שמדובר בחברת אבטחה מקצועית שיכולה לספק לנו בבטחה את כל הנתונים. במידה ואחת המצלמות משבשות, אנחנו צריכים לוודא שיש לנו למי לפנות על מנת לקבל מענה לטיפול בעבור המצלמה שהשתבשה. לפעמים איכות הצילום היא ירודה, או הופכת להיות משובשת במהלך השנים, על כן עלינו לוודא שקיימת אחריות מצד חברת האבטחה שסיפקה לנו את מצלמות האבטחה על מנת שנוכל לנהל את הסביבה כהלכה בבטחה וללא כל הפרעות, אילו יהיו הפרעות הם יטופלו. עם מצלמות אבטחה בסביבה הפרטית שלנו, קשה מאוד להסתיר סודות או לתת לגנבים או פורצים לחמוק בקלות. אז תרשו לעצמכם לנהל את הסביבה שלכם ולהיות מודעים אליה במלוא תשומת הלב. מה שכן, על זה נאמר, אם יש ספק אז אין ספק.

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.

  בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בתחום השתלות השיניים, המאפשרים לבצע פעולות ביתר מהירות, בטחה ודיוק עם תקופת החלמה קצרה יחסית. מצד שני, קיימות תפיסות מוטעות בציבור אודות מושגים הקשורים להשתלות שיניים, אותן ננסה להבהיר במאמר הבא.   שתל הוא לא השתלה של איבר הרבה אנשים ששומעים על האפשרות של השתלת שיניים חוששים שהדבר דומה להשתלה של איבר בגוף, כלומר הליך מורכב מאוד שלאחריו צריכים לקחת לכל החיים תרופות. ואולם, ברפואת שיניים השתלים שונים מאוד מאיברים בגוף. למעשה מדובר בבורג עשוי מתכת חזקה שנקראת טיטניום ולעיתים יש לה גם ציפוי זירקוניה במטרה לתת תוצאה אסתטית נאה. ישנם עוד מספר חומרים שמהם השתל יכול להיות עשוי, אבל בכל המקרים מדובר בבורג שהרופא מבריג אל הלסת, והוא מחליף את השורש הטבעי של השן. זהו בורג עם הברגה חיצונית שמשמשת כדי להבריג את הבורג אל תוך העצם, וישנה גם הברגה פנימית שלתוכה מבריגים את החלקים הדרושים לשיקום. על אותם חלקים שהוברגו אל תוך השתל הרופא ירכיב בהמשך את הכתר, ואם מדובר במספר שתלים אפשר לחבר עליהם מספר כתרים או להניח מעליהם תותבת.   השתלות שיניים ממוחשבות - יש יתרונות ברורים אבל גם חסרונות השתלות שיניים ממוחשבות פותחו על מנת להקל על הרופאים, להגביר את הנוחות של המטופלים ולקצר את זמן הטיפול. כאן מדובר בסד כירורגי ממוחשב שאיתו אפשר להחדיר שתלים בלי לעשות חתכים, בניגוד להשתלות רגילות שבהן צריך לתכנן ולבצע חתך כדי שלרופא יהיה מספיק שדה ראייה. כפועל יוצא מכך, בהשתלת שיניים ממוחשבת אין דימומים מסיביים ואין תפרים, מה שאומר זמן החלמה יותר קצר. יש רופאים כמו ד"ר מחמד ותד המנהל מרפאה בפרדס חנה, המתייחסים אל שיטת ההשתלה הממוחשבת כמו אל אפליקציית ניווט. זאת מפני שהסד הממוחשב מנחה את הרופא ומדריך אותו כיצד חודרים לרוחב ולעומק שהגדיר המחשב.   מצד שני, רופאים אלו מסבירים שגם להשתלות שיניים ממוחשבות יש חסרונות, כי אם הרופא מסתמך מידי על המחשב הוא עלול ללכת איתו בעיוורון קדימה, ולשכוח שהמחשב אינו יודע איזה סוג של עצם יש למטופל. בנוסף, מכיוון שהסד נמצא על פני השטח המנותח, נוזל קירור העצם אינו יכול להגיע לעצם מה שעלול לגרום לנמק ומכאן לכישלון השתל. חיסרון נוסף וחשוב מאוד למטופלים הוא שהשתלות ממוחשבות הן יקרות יותר מאשר השתלות רגילות.   לא בכל מרפאה מבצעים השתלות ממוחשבות חשוב להבין שהציוד שאיתו מבצעים סד כירורגי ממוחשב בכלל לא נמצא במרפאות שיניים אלא במכונים מיוחדים שבהם קיים מכשור טכנולוגי רלוונטי. לשם כך שולח הרופא את המטופל לצילום סי.טי מיוחד, מעתיק את הלסת שזקוקה להשתלה ושולח את ההעתק למעבדה. עוד חשוב לדעת שהשתלות ממוחשבות מחייבות ניסיון וידע רב וכירורגיה, ומומלץ לפנות לרופא כמו דוקטור מוחמד ותד שעבר תרגול והכשרות רבות בתחום.