"השתלת קרנית בכפר יחזקאל"

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.

  בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בתחום השתלות השיניים, המאפשרים לבצע פעולות ביתר מהירות, בטחה ודיוק עם תקופת החלמה קצרה יחסית. מצד שני, קיימות תפיסות מוטעות בציבור אודות מושגים הקשורים להשתלות שיניים, אותן ננסה להבהיר במאמר הבא.   שתל הוא לא השתלה של איבר הרבה אנשים ששומעים על האפשרות של השתלת שיניים חוששים שהדבר דומה להשתלה של איבר בגוף, כלומר הליך מורכב מאוד שלאחריו צריכים לקחת לכל החיים תרופות. ואולם, ברפואת שיניים השתלים שונים מאוד מאיברים בגוף. למעשה מדובר בבורג עשוי מתכת חזקה שנקראת טיטניום ולעיתים יש לה גם ציפוי זירקוניה במטרה לתת תוצאה אסתטית נאה. ישנם עוד מספר חומרים שמהם השתל יכול להיות עשוי, אבל בכל המקרים מדובר בבורג שהרופא מבריג אל הלסת, והוא מחליף את השורש הטבעי של השן. זהו בורג עם הברגה חיצונית שמשמשת כדי להבריג את הבורג אל תוך העצם, וישנה גם הברגה פנימית שלתוכה מבריגים את החלקים הדרושים לשיקום. על אותם חלקים שהוברגו אל תוך השתל הרופא ירכיב בהמשך את הכתר, ואם מדובר במספר שתלים אפשר לחבר עליהם מספר כתרים או להניח מעליהם תותבת.   השתלות שיניים ממוחשבות - יש יתרונות ברורים אבל גם חסרונות השתלות שיניים ממוחשבות פותחו על מנת להקל על הרופאים, להגביר את הנוחות של המטופלים ולקצר את זמן הטיפול. כאן מדובר בסד כירורגי ממוחשב שאיתו אפשר להחדיר שתלים בלי לעשות חתכים, בניגוד להשתלות רגילות שבהן צריך לתכנן ולבצע חתך כדי שלרופא יהיה מספיק שדה ראייה. כפועל יוצא מכך, בהשתלת שיניים ממוחשבת אין דימומים מסיביים ואין תפרים, מה שאומר זמן החלמה יותר קצר. יש רופאים כמו ד"ר מחמד ותד המנהל מרפאה בפרדס חנה, המתייחסים אל שיטת ההשתלה הממוחשבת כמו אל אפליקציית ניווט. זאת מפני שהסד הממוחשב מנחה את הרופא ומדריך אותו כיצד חודרים לרוחב ולעומק שהגדיר המחשב.   מצד שני, רופאים אלו מסבירים שגם להשתלות שיניים ממוחשבות יש חסרונות, כי אם הרופא מסתמך מידי על המחשב הוא עלול ללכת איתו בעיוורון קדימה, ולשכוח שהמחשב אינו יודע איזה סוג של עצם יש למטופל. בנוסף, מכיוון שהסד נמצא על פני השטח המנותח, נוזל קירור העצם אינו יכול להגיע לעצם מה שעלול לגרום לנמק ומכאן לכישלון השתל. חיסרון נוסף וחשוב מאוד למטופלים הוא שהשתלות ממוחשבות הן יקרות יותר מאשר השתלות רגילות.   לא בכל מרפאה מבצעים השתלות ממוחשבות חשוב להבין שהציוד שאיתו מבצעים סד כירורגי ממוחשב בכלל לא נמצא במרפאות שיניים אלא במכונים מיוחדים שבהם קיים מכשור טכנולוגי רלוונטי. לשם כך שולח הרופא את המטופל לצילום סי.טי מיוחד, מעתיק את הלסת שזקוקה להשתלה ושולח את ההעתק למעבדה. עוד חשוב לדעת שהשתלות ממוחשבות מחייבות ניסיון וידע רב וכירורגיה, ומומלץ לפנות לרופא כמו דוקטור מוחמד ותד שעבר תרגול והכשרות רבות בתחום.

  הסרת משקפיים בלייזר נחשבת להליך יעיל, בטוח ומהיר, ובשנים האחרונות עוברים אותו אנשים רבים מכל הגילאים. ואולם, לפני שאתם ניגשים להסרת משקפיים חשוב שתדעו מספר עובדות על הבדיקות הנדרשות, התאמה להליך, בחירה במכון ומנתח,תוצאות והתאוששות. בכתבה שלפניכם ממתינות תשובות לסוגיות אלו ואחרות – הנכם מוזמנים לקרוא ולהחכים.   האם אתם מתאימים להליך? הסרת משקפיים בלייזר הינו הליך המיועד למי שסובל מרוחק או קוצר ראיה ומעונין בהסרת המשקפיים. מאלה אשר מתאימים להגדרה זו, עד 25% אינם מתאימים לעבור את ההליך. יכולות להיות סיבות רבות לחוסר התאמה כמו חוסר יציבות של המספר במשקפיים, מחלות עיניים למיניהן כגון ירוד (קטרקט) או גלאוקומה. בכדי לבדוק מי מתאים להליך, יש לעבור מספר בדיקות הכוללות בדיקה מקיפה של אופטומטריסט ובדיקה של רופא עיניים הכוללת הרחבת אישונים,ו צילומים של העין כולל מיפוי הקרנית. יש לציין כי הבדיקות הינן בגדר חובה ויש לבצען במכון שאליו פניתם. מעבר לכך, הסרת משקפיים בלייזר אפשרית רק מעל לגיל 18.   היכן אפשר לעבור הסרת משקפיים? קיימים מכונים רבים המציעים כיום את הליך הלייזר להסרת משקפיים. חשוב לבחור מביניהם באופן מושכל. כך לדוגמא, עליכם לוודא כי המנתח הוא מומחה קרנית כמו ד"ר מיכאל היימס, כלומר מומחה לרפואת עיניים שביצע התמחות בנושא ספציפי זה ובאפשרותו לתת מענה גם למצבים מורכבים. כמו כן, כדאי לברר מהו הניסיון של המנתח, הן בתחום רפואת העיניים והן בתחום הקרנית, וכמובן בהסרת משקפיים בלייזר. מלבד זאת, רצוי לבחור במרכז רפואי שמציע את הציוד המתקדם ביותר מבחינה טכנולוגית, ושהמטופלים בו מקבלים ליווי קרוב לכל אורך ההליך.   מהו הליך הניתוח? כפי שאמרנו, הסרת משקפיים בלייזר הינו הליך מהיר הלוקח פחות או יותר דקה. בשיטה המכונה לאסיק מתחילים עם פתיחה של חלון טיפולי זעיר במרכז הקרנית, על מנת להגיע אל הסטרומה – השכבה הפנימית עליה מבוצע ההליך. כיום הליך חיתוך חלון הלאסיק מבוצע בעזרת קרן לייזר מסוג Femtosecond במכשירים שונים כמו ה- IntraLase. לעומת זאת, אם הניתוח מבוצע בשיטת PRK (שיוף) מגיעים אל הסטרומה באמצעות קילוף שכבת האפיתל בעזרת מכשיר הלייזר או עם אלכוהול. לאחר מכן, בשתי השיטות נעשה שימוש במכשיר לייזר שנקרא אקסימר כדי לשייף בעדינות ובאופן מדויק מאוד את הקרנית, ולתת לה עיצוב מחודש שמייתר את הצורך במשקפיים. לבסוף, סוגרים את החלון הטיפולי שנפתח בשלב הראשון.   הצלחה בהסרת משקפיים בלייזר כאמור, המטרה של ההליך היא להביא להסרת משקפי הראייה לרחוק, תוך שהמטופל נהנה מחדות ראייה כמו שהייתה לו עם עדשות המגע או המשקפיים. שיעור ההצלחה של ניתוח זה הינו גבוה ביותר ועומד על יותר מ- 95%. יחד עם זאת, כמו בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים כמו חזרה של מספר חלקי במשקפיים, בעיה הניתנת לתיקון בניתוח נוסף. מעבר לכך קיימים סיבוכים נדירים כמו עיוות של הקרנית או זיהום, כאשר הבדיקות שלפני ההליך מיועדות להביא את הסיכונים למינימום האפשרי. חשוב לציין כי ההתאוששות מהניתוח תלויה בין היתר בשיטה שנבחרה, כאשר בניתוח לאסיק ההתאוששות מהירה יותר ואפשר ליהנות מראייה טובה כבר למחרת הניתוח. לעומת זאת, בניתוח PRK הראייה מטושטשת, ומתבהרת באופן הדרגתי לאורך כשבוע, וישנם כאבים במשך יומיים או מעט יותר לאחר הניתוח. שיהיה בהצלחה!