"דלת למחסן בבר גיורא"

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

לכל אחד מאיתנו קרה לא פעם שהגיע הביתה אחרי יום עבודה מפרך ונתקל בברז דולף, סתימה בשירותים, או באמבטיה. מי מאיתנו לא חשב לעצמו למה לקרוא לאינסטלאטור הרי אינסטלטור מגיע מסובב כמה ברגים מפמפם עם הפומפה ונפתחת הסתימה. ממש ב"שניות" ועל זה גובה כמה מאות שקלים ולפעמים יקר מזה, וכל זה לעבודה של פחות מרבע שעה. אני יכול לבד מה הבעיה לפמפם להבריג 10 דקות  אל תנסו להיות יותר מדי חכמים כי זה יכול לעלות לכם ביוקר. תזמינו אינסטלטור מקצועי מיומן ומנוסה בעל ידע רב וציוד מתאים לעבודות אינסטלציה שידע לאבחן נכונה את הבעיה ולפתור אותה מן השורש. לפעמים קורה ההפך אנו יכולים למצוא את עצמנו בוחרים אינסטלטור חאפר מתוך רצון לפתור את הבעיה במהירות ובסוף נתקעים עם הבעיה ונשארים בלי כסף לתקן את זה כי האינסטלטור לקח אותו על ביקור. אז זהירות בבחירת האינסטלטור. המקורות הטובים עבור חיפוש איסטלטור, שרברב, ביובית, פתיחת סתימות, צנרת, אינסטלציה . הם בד"כ בני משפחה, חברים, מכרים. חשוב לבדוק האם האינסטלטור מוסמך ואם יש לו תעודה ולבקש ממנו טלפונים של לקוחות קודמים. זכרו על טעויות משלמים במיוחד אם לך נביון בתחום הטעויות גדולות יותר והתשלום שלהם כפול וביוקר.

בשנים האחרונות גדלה והתפתחה תעשיית מצלמות האבטחה בעולם כולו וכן גם בישראל. אין כמעט אזור או שטח שלא מצולם יום יום שעה שעה ומתעד את כל הנעשה סביבו. היתרון הגדול שיש בזה הוא שכמעט כל דבר מתועד ומצולם בכל שעה ביום,לדוגמא גניבות,פריצות לבתים או עסקים,מעשי שוד, קטטות או מריבות בין בני נוער ובכלל וכן הלאה על זו הדרך. המון בתי אב בישראל ובתי עסק התקינו בבתיהם או בבית העסק שלהם מצלמות אבטחה שיתעדו כל ניסיון פריצה או גניבה כלשהיא משטחם הפרטי ותוכל לעמוד כראיה והוכחה בבית משפט . בשנים האחרונות נתפסו מאות עבריינים ופושעים בזכות מצלמות האבטחה שמותקנות כמעט בכל פינה, היו גם לא מעט מקרים של  פרשיות אונס,רצח או פשיעה כזו או אחרת שנפתרו ובאו כל מקומן בזכות תיעוד של מצלמות אבטחה שהיו במקום ורק לאחר זמן נמצאו אותן הקלטות וחשפו את הרמת שהיתה נסתרת ונעלמת מחמת חוסר בראיות עד שבאו אותם צילומים ושפכו אור וסייעו לפתור פרשיות לא פתורות. הדעה הרווחת היום היא להגדיל ולהרחיב את המודעות הציבורית  לכל אחד להתקין באזור מגוריו ובסביבתו מצלמות שיתעדו את הנעשה סביבן וכן בבתי עסקים שכן, הדבר גם מרתיע מאוד וגורם לכל אדם זה או אחר שחושב לעשות מעשה כלשהוא שנוגד את החוק בצורה כזו או אחרת לחשוש ולחשוב פעמיים דווקא בגלל הידיעה שהוא וכל פעולותיו מצולמות ומונצחות במצלמות אבטחה. יש לציין גם שישנם בעלי בתים ובעלי עסקים שבחרו להתקין מצלמות דמה שלא באמת מצלמות או מקליטות משהו, הם רק נועדו להרתיע, מיותר לציין שגנב מתוחכם שכבר ״טיפס על כמה חלונות ופרץ כמה דלתות״ בטח שידע להבחין בין מצלמה אמיתית לבין מצלמת דמה לא אמיתית, ואולי הבחירה של אותו בעל עסק או בעל בית לחסוך ולקמץ בנושא כל כך חשוב עלולה לגרום גם לפריצות חוזרות ונשנות לביתו או למשרדו. לעניות דעתי עדיף שלכתחילה האדם יתקין מצלמות בצורה מבוקרת ומסודרת סביב מקומו ואז גם גורם לאדם זה או אחר שרצה לשים ידו על חפציו לחשוש, להירתע ולסוג מתוכניתו הרעה עוד לפני שבכלל התחיל לעשות מעשה... וכל זה נבע רק מאותן חשש ופחד שמא יצולם בשעת מעשה אסור כזה או אחר.