"גז למזגנים בגבעת אלה"

בשעה 9 בערב  לאחר שהגיע אדם נואש מיום עבודה קשה ושמח כי הגיע לביתו, רץ למדרגות וחושב, מה אשב לאכול ואיזה מקלחת טובה אעשה, ומתכנן מה לעשות בהמשך הערב המקסים אך כאשר נכנס הביתה מיד שטף את ידיו וניגש למקלחת לבצע שטיפה על עצמו, מסתבן, ופתאום, אין מים..... בקצת לחץ ועצבים עם הסבון על עיניו, חושב לעצמו כי אולי אשתו פתחה את המים במטבח ולחץ המים ירד, אבל לעולם לא קרה שפתאום אין מים בכלל. מיד צעק לאשתו: יפהלה למה אין מים?! מה זאת אומרת אין מים? תפתח את הברז...מנסה מיודענו לפתוח את הברז משמאל וימין, אבל אין מים.... יצא מן האמבט עם סבון עצבני ומרוגז, ובהתייעצות עם אישתו בודקים הזוג את שעון המים של ביתם ומגלים כי הוא סגור... שואלים את עצמם, מי השכן שסגר את שעון המים?  מתברר שהדייר בדירה הסמוכה סגר את השעון במתכוון, לאחר בירור קצר הודה השכן, כי הוא סגר את המים במתכוון, השכן סיפר כי 20 דקות לפני שסגר את השעון, הזמין לביתו ביובית מתוך הבנה שיש בביתו סתימה שיגרתית. וכשהגיע האינסטלאטור השכן ראה כי ישנה נזילה מהתקרה שבמחסן הסמוך לאמבטיה והסביר כי לא מדובר בסתימה אלא במים שמגיעים מדירתו של שכינו למעלה. ובלי להסס סגר את מד המים של השכן מיידית של כל הבניין מבלי הבחנה. ובכך הסביר לשכנו כי יש לו פיצוץ מים מדירתו שמעל ראשו שבאמבטיה. השכן צלצל לגבי האינסטלטור ולאחר בדיקה באמצעות גלאי המגלה פיצוצי מים וצנרת ומזהה את מיקומם תוקנה התקלה ללא שבירות נוספות. ובכך גבי האינסטלטור תיקן בצורה נקודתית מבלי לבצע שבירות בקיר בצורה מהירה וברורה ומבלי לשבור קירות. ובכך נסתיימה העבודה במהירות לשמחת דיירי הבית והבניין.    

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.   

המצרך הכי חשוב לכל עסק הוא פרסום באמצעות פליירים כרטיסי ביקור מגנטים וכו'. פרסום באמצעות בית דפוס הוא זול, פשוט וקולע בדיוק לאזור בו תרצו להתפרסם. ידועה העובדה כי אנשים אינם מגיבים באופן ישיר לפרסום. נסו לבדוק את זה אפילו על עצמכם- כמה זמן עבר מרגע שראיתם פרסום כלשהו עד שביצעתם קניה בתחומים שונים: מעדן חלב חדש, ספר, מכונית.... כאשר אנחנו בוחרים גלויה כרטיס ברכה הזמנות לאירועים וכדומה, אנו שמים לב לפרטים הקטנים אשר באמצעותם אנחנו מתכוונים להעביר את המסר. איכות הנייר גלויה, הגודל ,הלוגו, גרפיקה, סיסמה קליטה,צבע שמושך את העין- כל הפרטים הקטנים האלה הופכים לגדולים כאשר הם מגיעים ללקוח אשר בעצם אמור להתעניין בעסק שלנו.  העין שלנו קולטת מיד מתויג בתאי המוח הרלוונטיים. פרסום שיצא אל השוק אינו נעלם, הוא חי לעתים בזיכרון הרבה אחרי שהפלייר הספציפי נזרק לפח. לכן אפילו שלא השתמשתם מיד במידע שראיתם, הוא יבוא לידי ביטוי ברגע שיקבל גירוי שיזכיר לו את המידע שנקלט קודם לכן. מסיבה זו, ככל שתפרסמו במדיה רחבה יותר, כך יגיע המידע החוצה לאנשים רבים יותר, שאכן ישתמשו בו.  פרסום אינו הולך לאיבוד, ואין להסתכל עליו כעל זריקת כסף לפח. לעולם אינכם יכולים לדעת מתי ולידי מי הוא הגיע... ביכולתכם לשפר משמעותית את אחוזי הפניות אליכם מפרסום באמצעות בחירה נכונה של בית הדפוס אשר באמצעותו הינכם מעוניינים להתפרסם.