"בקורת מבנים בקריית ארבע"

כיום ניסור וקידוח בבטון הוא מקצוע מתבקש וניתן לממשו ע"י טכנולוגיות מתקדמות במיוחד. מה שנותן ומקל על העבודה הן מבחינת דיוק, איכות וניקיון . הניסור ניתן למימוש לחיתוך בתקרה לצורך מדרגות, חיתוך עגול ליצירת פתח, קידוח פתיחה רגיל לצורך פתח לחלונות או דלתות, מעברים במבנים, ניסור עמודי ביטון וכן ליצירת פתחים נוספים. ניסור יהלום מאפשר עבודה קלה בשטח מאחר והוא חוסף את כל זמן השבירה בעזרת קונגו וזמן יקר שמתבזבז על השבירה. המהירות, הניקוי והחיתוך של ניסור בטון עד לגמר העבודה הינו מרכיב חשוב במיוחד. ואכן בקידום מתקדם מאוד כל נושא האבק והלכלוך שאמור להיות בעקבות הניסור והקידוח - הוא נהיה מוגן מאוד יחסית בשל המכונות שעובדות על השפרצת מים בזמן החיתוך וכל ההכנה המדויקת מסביב הנעשית ע"י בעלי מקצוע מנוסים מקצועיים ואמינים במיוחד. עם כלי עבודה מקצועיים וחדישים הנותנים את העבודה הטובה והמידית ביותר לשביעות רצון הלקוח הניתן גם במקומות מבנה מאוכלסים. חשוב לציין שכאשר העבודה נעשית בשלמות ודיוק אין צורך בעבודות תיקון וכ"ו... דבר המצריך עוד זמן, כסף ואי נעימות ללקוח .   לסיכום, ניסור וקידוח הינו מורכב וחשוב שיתבצע ע"י בעל מקצוע מקצועי עם מכשור מתאים איכותי וחדיש.

אין ספק כי משטחי וקירות בטון מהווים אתגר רציני עבור קבלנים ומשפצים, הנדרשים ליצור שינויים או הכנות במבנים בעזרת ניסור וקידוח בבטון. על המלאכה להיות מדויקת מאוד ומהירה ככל האפשר, תוך פגיעה מינימאלית במבנה עצמו ובסביבתו. לצורך מטרה זו קיימים מספר כלים בהם ניתן להשתמש בהתאם לתנאי השטח והדרישות הטכניות של העבודות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לעיתים קרובות הקבלן הממוצע אינו מחזיק במכשירים המתאימים ביותר עבור ניסור וקידוח בבטון, כך שעליו לפנות לחברות ובעלי מקצוע המתמחים בתחום. מהו קידוח בבטון קידוח בטון מיועד ליצירת פתחים מדויקים שישמשו להנחת והעברת תשתיות שונות במבנה, כדוגמת צינורות גז למזגנים, כבלי חשמל וצנרת מים. על פי רוב, יוצרים בתחילה פתח קטן ורדוד שיהווה עוגן למכשיר הקידוח העיקרי, וזאת בעזרת פטישון או מקדח. לאחר מכן נעזרים במכונת קדיחה עם ריתוק לקרקע שהינה יציבה מאוד ומסוגלת ליצור פתחים בקוטרים שונים על ידי סיבוב מהיר. בנוסף, ניתן להשתמש במקדחים ידניים לצורך הקידוח, מה שלרוב חוסך בעלויות אך עלול להוביל ליצירת פתחים בלתי ישירים בשל הרטט הרב והיעדר הקיבוע לקרקע. יש לציין כי העבודה חייבת להתבצע בהתאם לתוכניות המבנה, וכאשר מדובר בבית קיים חשוב לוודא שבמקום בו יעבור הקידוח לא מונחות תשתיות העלולות להיפגע. מעבר לכך, קיימת אפשרות לחצוב את משטח הבטון בעזרת פטישון, אך יש לקחת בחשבון כי מדובר בעבודה מרעישה, פחות מדויקת והרבה יותר מלכלכת בהשוואה למקדחים. מהו ניסור בבטון ניסור בטון משמש בתחומי בנייה מגוונים, כמו במהלך שיפוצים, פירוק או בנייה של בתים פרטיים, מבנים ציבוריים, כבישים וגשרים. מאחר שקשה מאוד לנסר בטון, ובוודאי באופן חלק ומדויק, יש להיעזר במכשירי ניסור ייעודיים בעלי שיני יהלום. על המכשירים הנפוצים נמנים מסורי בטון בעלי להבים שנעים במהירות על ציר, בעזרתם ניתן לבצע ניסור מדויק בעומק הרצוי. כמו כן, קיימות שרשראות לניסור בטון, המסוגלות לחתוך משטחים רחבים וגדולים שאיתם המסורים מתקשים או לא יכולים להתמודד. לבסוף, ישנם גם דיסקים המשמשים לחיתוך בטון בעומק רדוד, למשל לקראת הנחה של תשתיות בקירות המבנה שאותן יכסו לאחר מכן בטיח. עבודה למקצוענים בלבד   בטון הינו חומר חזק ביותר, ונדרשים ידע רב וציוד מקצועי על מנת לנסר ולקדוח בו ללא נזקים סביבתיים, ובאופן חלק ומדויק. לכן, על מנת לבצע ניסור וקידוח בבטון יש לפנות אל חברות ובעלי מקצוע שבאמתחתם ניסיון עשיר בתחום.   

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.