"בניית שלושה ספסלים מעץ בגן רווה בתל שבע"

היו שני שכנים, האחד רופא במקצועו, והשני חשמלאי. שני השכנים חיו בחיי שכנות נעימה ומלבלבת, עד שהגיע היום בו מערכת הביוב המשותפת נסתמה. הסיבה לסתימה היתה ריבוי בשמנים. מאחר והשכנים השותפים לקו הביוב החליטו שאינם מתקנים את הסתימה בביוב במשותף, אלא השכן החשמלאי יעשה מערכת נפרדת לביתו - השותפות ביניהם הסתיימה. היות והחשמלאי הינו בעל מקצוע העובד יום יום ומשתמש בידע וכלים קיימים, החליט לבנות קו עצמאי פרטי לעצמו. הרופא שאינו בקי בתחום זה, מצא את עצמו חסר אונים ולאחר התייעצות עם אישתו, החליט להזמין אינסטלטור על מנת לקבל הצעת מחיר. לאחר התקשרות עם הנל, הגיע גבריאל האינסטלטור, והעניק חוות דעת מקצועית לרופא הנחמד והקים לו מערכת אינסטלציה חדשה בסך 12 אלף שח. לאחר סיום העבודה, הגיע החשמלאי השכן ושאל: נו כמה עלה לך? ענה לו הרופא התמים 12 אלף שח שבהם קיבלתי מערכת ביוב חדשה וגדולה של 6 צול ולא 4 צול כפי שאתה עשית לבד. מכאן שמח החשמלאי כי חסך לעצמו כסף רב. לאחר שלושה חודשים הגיע ערב חג פסח ולפתע נוצרה סתימה קשה לחשמלאי, מצא עצמו חסר אונים עם ריחות ביוב נוראים שהתערבבו יחד עם מאכלי החג. לאור הסיבה שהיו אורחים בביתו הזמין החשמלאי ביובית לפתיחת הסתימה, ושילם על כך 2000 ₪ כי היה זה ערב חג. מאחר ושילם סכום זה, הבין מייד כי מערכת הביוב הקטנה שהתקין לעצמו גרמה ותגרום לנזקים נוספים. החליט לקרוא לחברו האינסטלטור לקבל ייעוץ מה עליו לעשות על מנת לא להגיע למצב דומה. הציע האינסטלאטור מייד כי יש להחליף במקום צינור ה4 צול, לצינור 6 צול ומייד נזכר ברופא שסיפר לו באותו ערב ששילם לאינסטלטור בעבור צינור 6 צול שהתקין האינסטלטור בביתו של הרופא. הרופא,מאחר ושמע את הסיפור מהחשמלאי, סיפר לאישתו את הצער שהשכן שלו עבר, ומכאן אישתו של הרופא שיבחה את בעלה בהחלטתו על החלפת הצינור ל 6 צול ולא ל 4 כפי שהשכן ביצע ושילם על כך ביוקר.   כל בעל מקצוע באשר הוא-מכובד חשמלאי יעבוד כחשמלאי, רופא ישאר רופא, אינסטלטור יישאר אינסטלטור, ביובית תישאר ביובית.

קראו סיפור אמיתי אשר קרה בקיץ 2011 נתקבלה הודעה בחברת ההדברה כי ברחוב שינקין בתל אביב חולדה גנבה כסף מקופת בית העסק. מדובר בחנות נעלים ברחוב אסף שימחוני פינת יוחנן הסנדלר בתל אביב. משנתקבלה הודעה מוזרה זו, חש המדביר כי מדובר בבלוף גדול. לאחר שלקח את מספר הטלפון ווידא כמדובר באמת בחנות נעליים הממוקמת ברחוב זה,מייד נסע והגיע למקום תוך 15 דקות ומצא את בעלי בית העסק שהחווירו פניהם וסיפרו בהתרגשות מה קרה.הסתבר שעמדו בפני סגירת העסק,סגרו את הקופה היומית, והכניסו את הכסף ודף הסיכום למעטפה לבנק בבוקר של יום למחרת. לפתע לאחר סגירת הקופה עמדו במרכז החנות ושמעו צלצול של קופה הנפתחת מבלי שאיש עמד לידה. לאחר מכן, ראו עכבר שולף את המעטפה ורץ לכיוון עליית הגג שבחנות. הם רצו אחריו מייד, וזיהו כי הוא חדר לתוך מתחם שגובהו 30 ס"מ על 20 ס"מ ואורכו כ 3 וחצי מטר.המדביר שהגיע לשם מייד,החדיר פנס לתוכן קופסא יחידה זו וגילה כי מדובר במעטפה לבנה הכוללת שטרות של 70 ש"ח. לאחר מכן הם אינם ראו את העכבר במקום. העביר המדביר את השטרות לבעלי העסק ובמעמד זה שילמו בגין שירות זה סך של 300 ₪ בגין עמלה על נזקיו של העכבר

בתי דפוס הוא מפעל מייצר חומרים מודפסים, בעיקר לפי שיטת letterpress. מפעלים המשתמשים בהקזה נקראים בתי דפוס. בארץ ישראל אין הרבה בתי דפוס, רובם הם מתווכים. התהליך הטכני של ההתרבות כתבי יד ואיורים בבית הדפוס מורכב משלושה שלבים: הכנה של הצלחת(הפלטה), הדפסת רצה על הדפוס, וכן, בהתאם לסוג הפרסום, עושה את התפרים,ואת הגמר.בדרך כלל לבתי דפוס יש חנויות שמתווכים ומתאמים את השלבים האלה. בעבודה המרכיבים של הפלטה כוללים: סידור, photozincography, סטריאוטיפים, והכנה של פלטות gravure למינציה או לא. יש גם כל מיני אפשרויות תפירה שונות.  החומרים בבתי דפוס הם רעילים ואסורים באכילה הריח של המכונה גם חריף לכן יש להשגיח שלא יהיו מצויים באיזור ילדים קטנים ועדיף לנשים בהריון לתפוס מרחק ממנו. בברית המועצות בשנת 1974 היו כ -4,000 בתי דפוס, מחולקים לתוך חברות גדולות, בינוניות וקטנות. רוב התפוקה הגדולה ביותר מתמקדת בדרך כלל באחד או שני סוגים של פרסום, למשל, ספרים, ספרים וחוברות, עיתונים וכתבי עת מרכזיים, או תמונות צבע, גלויות וכרזות.