"אזעקות לבתים ברמות נפתלי"

בשנים האחרונות גדלה והתפתחה תעשיית מצלמות האבטחה בעולם כולו וכן גם בישראל. אין כמעט אזור או שטח שלא מצולם יום יום שעה שעה ומתעד את כל הנעשה סביבו. היתרון הגדול שיש בזה הוא שכמעט כל דבר מתועד ומצולם בכל שעה ביום,לדוגמא גניבות,פריצות לבתים או עסקים,מעשי שוד, קטטות או מריבות בין בני נוער ובכלל וכן הלאה על זו הדרך. המון בתי אב בישראל ובתי עסק התקינו בבתיהם או בבית העסק שלהם מצלמות אבטחה שיתעדו כל ניסיון פריצה או גניבה כלשהיא משטחם הפרטי ותוכל לעמוד כראיה והוכחה בבית משפט . בשנים האחרונות נתפסו מאות עבריינים ופושעים בזכות מצלמות האבטחה שמותקנות כמעט בכל פינה, היו גם לא מעט מקרים של  פרשיות אונס,רצח או פשיעה כזו או אחרת שנפתרו ובאו כל מקומן בזכות תיעוד של מצלמות אבטחה שהיו במקום ורק לאחר זמן נמצאו אותן הקלטות וחשפו את הרמת שהיתה נסתרת ונעלמת מחמת חוסר בראיות עד שבאו אותם צילומים ושפכו אור וסייעו לפתור פרשיות לא פתורות. הדעה הרווחת היום היא להגדיל ולהרחיב את המודעות הציבורית  לכל אחד להתקין באזור מגוריו ובסביבתו מצלמות שיתעדו את הנעשה סביבן וכן בבתי עסקים שכן, הדבר גם מרתיע מאוד וגורם לכל אדם זה או אחר שחושב לעשות מעשה כלשהוא שנוגד את החוק בצורה כזו או אחרת לחשוש ולחשוב פעמיים דווקא בגלל הידיעה שהוא וכל פעולותיו מצולמות ומונצחות במצלמות אבטחה. יש לציין גם שישנם בעלי בתים ובעלי עסקים שבחרו להתקין מצלמות דמה שלא באמת מצלמות או מקליטות משהו, הם רק נועדו להרתיע, מיותר לציין שגנב מתוחכם שכבר ״טיפס על כמה חלונות ופרץ כמה דלתות״ בטח שידע להבחין בין מצלמה אמיתית לבין מצלמת דמה לא אמיתית, ואולי הבחירה של אותו בעל עסק או בעל בית לחסוך ולקמץ בנושא כל כך חשוב עלולה לגרום גם לפריצות חוזרות ונשנות לביתו או למשרדו. לעניות דעתי עדיף שלכתחילה האדם יתקין מצלמות בצורה מבוקרת ומסודרת סביב מקומו ואז גם גורם לאדם זה או אחר שרצה לשים ידו על חפציו לחשוש, להירתע ולסוג מתוכניתו הרעה עוד לפני שבכלל התחיל לעשות מעשה... וכל זה נבע רק מאותן חשש ופחד שמא יצולם בשעת מעשה אסור כזה או אחר.

המרכז הרפואי בני ציון רכש לאחרונה סורק CT חדש ומתקדם, מתוצרת חברת סימנס, מסוג SOMATOM Definition Flash, הנחשב לסורק המתקדם ביותר הקיים כיום בישראל ובעל יתרונות בולטים במהירות סריקה, הפחתת קרינה ואפליקציות מתקדמות לעומת סורקים אחרים "במכשיר CT רגיל קיימת שפופרת המייצרת קרני רנטגן החודרות דרך הגוף של הנבדק. מול השפופרת ממוקמת מערכת גלאים הקולטת את הקרינה שעברה דרך הגוף ומערכת ממוחשבת המייצרת ממידע זה תמונה, בדומה לצילום רנטגן רגיל",  אומרת מנהלת מכון הדימות במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר תמר גספר,  ומוסיפה, כי, "הבדיקה צריכה להתבצע תוך עצירת נשימה וללא כל תזוזה של הנבדק כדי שתתקבל תוצאה טכנית טובה ולכן בדיקות בילדים ותינוקות מבוצעות לרוב תחת טשטוש או הרדמה. לעיתים יש צורך לחזור על הסריקה אם הייתה תזוזה או נשימה של הנבדק,  דבר החושף אותו לקרינה כפולה".   לתמיכה וסיוע בשלל תחומי הבריאות הכנסו לפורומים רפואיים באתר שאל את הרופא. פורטל רפואה מתקדם וייחודי.   ייחודו של הסורק שהותקן במרכז הרפואי בני ציון, הוא הימצאותן של שתי שפופרות מול שני מערכי גלאים, המאפשרים סריקה במהירות גבוהה יותר מכל סורק אחר. מהירות סריקה כזו, מאפשרת ביצוע בדיקות איכותיות, ברמות קרינה נמוכות,  גם בנבדקים שאינם משתפים פעולה או שאינם מסוגלים לעצור את הנשימה (כמו קשישים, ילדים, תינוקות...).   בין הבדיקות שניתן יהיה לבצע באמצעות סורק CT החדש והמתקדם במרכז הרפואי בני ציון, נמנים לדבריה של ד"ר תמר גספר,  "גם סריקות בילדים בפחות משניה אחת, עם רמת קרינה נמוכה ביותר וזאת ללא כל צורך בהרדמה. בנבדקים קשישים ובחולים קשים, הבדיקות מבוצעות ללא עצירת נשימה ובזמן קצר ביותר (1-2 שניות). כמו כן, הסורק מאפשר ביצוע מגוון בדיקות ב-30-50% פחות קרינה בהשוואה לסורקים רגילים, בזכות הסריקה המהירה ומערך הגלאים המשוכלל."   בנוסף, אומרת ד"ר גספר בהתייחסה לסורק CT החדש והמתקדם שהותקן בביה"ח, "סריקה עם שתי שפופרות, מאפשרת ביצוע אפליקציות ייחודיות המתקבלות בעזרת סריקה ברמות אנרגיה שונות (Dual energy), כל זאת ללא תוספת קרינה לנבדק. בשיטה זו ניתן לאפיין חומרים ספציפיים כגון: יוד, סידן, חומצה אורית וכ"ו, וכך להתקדם ממידע מורפולוגי למידע כמותי איכותי, שעוזר לרופא המטפל להחליט על הטיפול הנכון ואף לעקוב אחר התגובה אליו. לדוגמא- בנבדקים עם אבנים בדרכי השתן ניתן לאבחן את סוג האבן (אבנים מחומצה אורית לעומת אבנים מסוידות) וכך לוודא שהטיפול שמקבלים מתאים. דוגמא נוספת, מחלות מפרקים בהם שוקעים חומרים שונים במפרק, כדוגמת מחלת השיגדון (Gout), ניתן לזהות ספציפית ולכמת את המשקעים במפרקים וכך לעקוב אחרי תגובה לטיפול.   עוד מציינת ד"ר תמר גספר כי, "מהירות הסריקה הגבוהה של הסורק בשילוב עם הרזולוציה הטמפורלית (יכולת הקפאת התנועה) המעולה, מאפשרים ביצוע סריקות של הלב ("צנתור וירטואלי") במהירות רבה (פחות משנייה אחת), ברמת קרינה נמוכה ביותר ובכל קצב לב. כמו כן, בבדיקות של הלב וכלי הדם, המבוצעות עם הזרקת חומר ניגוד תוך וורידי, ניתן לרדת בכמות חומר הניגוד המוזרק, בזכות קיצור משך הסריקה, יתרון משמעותי בעיקר בנבדקים עם תפקוד כיליתי לקוי."     באדיבות אתר שאל את הרופא.

להלן מידע חשוב על מחלת הקטרקט בכלל, ועל דרכי הטיפול במחלה בפרט: קטרקט או בשם העברי "ירוד" היא מחלת עיניים נפוצה ביותר אשר פוגעת ברמה כזו או אחרת בלמעלה מ-50% מהאוכלוסייה מעל לגיל 60. הקטרקט נובע מעכירות של עדשת העין אשר תפקידה להעביר את האור ולמקד אותו על הרשתית. ככל שהעכירות גדלה כך מגיע פחות אור אל הרשתית וכתוצאה מכך קיימת ירידה באיכות הראיה.   על מנת לטפל במחלה יש צורך בניתוח פשוט אשר במהלכו מסירים את עדשת העין הפגומה ומשתילים במקומה עדשה תוך-עינית מלאכותית שקופה אשר גורמת לשיקום כושר הראייה הפגום.   ניתוח זה הינו נפוץ ביותר, רק במדינת ישראל מבוצעים בסביבות ה-60,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) בשנה. כאשר הגיל הממוצע לניתוח הינו 73.      כיצד מאבחנים את המחלה?   את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה. הבדיקה נערכת ברוב המקרים לאחר הרחבת אישונים. הרופא נעזר במנורת סדק. ובמהלכה הוא בוחן את רמת העכירות של העדשה וכך הוא יכול להעריך את חומרת המחלה. בכדי לאבחן את הקטרקט אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות אך לפעמים הרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת לוודא את הסיבה לירידה בראיה (שנגרמה ע"י הקטרקט ולא מסיבות אחרות). לפני הניתוח יש כמובן צורך בבדיקות אשר מחשבות את גודל העדשה שתושתל.     כאמור, הפתרון היחידי למחלת הקטרקט הינו הפתרון הניתוחי. הניתוח מתבצע בשני שלבים כלהלן:  בתחילה מסירים את העדשה תוך כדי שמירה על מעטפת העדשה הטבעית (קפסולה/קופסית)  לאחר מכן, משתילים את העדשה התוך-עינית המלאכותית דרך חתך קטן  כאשר היא מקופלת בתוך מזרק אל הקפסולה (מעטפת) שנשארה. הרב המוחלט של הניתוחים נעשים תחת הרדמה מקומית בעזרת טיפות. הניתוח אורך כ-25 דקות והוא כמעט ואיננו כרוך בכאב אם כי לעיתים מרגישים תחושת צריבה קלה במהלכו.     החולים עוברים לפני הניתוח בדיקות עיניים מקיפות כמו: הרחבת אישונים, דימות לצורך התאמת העדשה וחדות הראיה. לדברי הראל מנור מהמרכז הרפואי מעין, "חשוב להקפיד ולוודא שהבדיקות כוללות את המכשור המשוכלל והמתקדם ביותר, וזאת על מנת להבטיח דיוק במדידות״.   לניתוח נדרש צום של ארבע שעות אך אין מניעה בנטילת תרופות אותן צורך המטופל באופן קבוע. כחצי שעה לפני הניתוח נעשית הרחבת אישונים מלאה    לסיכום: ניתוחי הקטרקט הינם ניתוחים נפוצים ביותר אשר נעשים בהליך בטוח יחסית וכוללים הרדמה מקומית באמצעות טיפות, החדירה לעין מבוצעת ע"י חתכים זעירים והיקפיים לאורך הקרנית עובדה הגורמת להפחתת הסיכון בעיוות הקרנית לאחר הניתוח (אסטיגמציה, "צילינדר") אשר עלולה לגרום לירידה באיכות וחדות הראיה, בשנים האחרונות יותר רופאים משלבים טיפול באסטיגמציה במהלך הניתוח ובכך נפתרות שתי בעיות בהליך ניתוחי אחד.   ניתן להפנות שאלות לפרופ' חנא גרזוזי ולד"ר מודי נפתלי ב פורום קטרקט שבאתר הרפואה "שאל את הרופא - MedOnline".  לאחרונה מבוצעים ניתוחי קטרקט בשיטת "פאקו", ניתוח זה נעשה ע"י שימוש במכשיר אשר מאפשר לרופא לפורר את העדשה בתוך העין ולאחר מכן להוציאה דרך חתך זעיר. סיכויי ההחלמה תחת שיטה זו טובים מאד מאחר שמדובר בניתוח אשר נעשים בו חתכים מזעריים. "כבר למחרת הניתוח יכול המטופל לחזור לתפקד כרגיל, החל מנהיגה וכלה בצפייה בטלוויזיה. למעט מספר קטן של מוגבלויות זמניות (כגון טבילה בבריכה, איפור או הימנעות מפעילות ספורטיבית למספר ימים), ניתן להחזיר את האור לעיניים בניתוח מהיר ונטול מכאבים" מסכם הראל מנור מנכ"ל מעין - מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בצפון.